תנאי תשלום
נקרא גם: שוטף פלוס · Net Terms · שוטף + 60 · מועד תשלום
תנאי תשלום קובעים מתי חוב הופך לחייב בפועל — לרוב בנוסח "שוטף + מספר ימים", כלומר סוף החודש שבו הוגשה או אושרה הדרישה, בתוספת מספר הימים שנקבע. נקודת הפתיחה של המרוץ חשובה לא פחות ממספר הימים.
מספר הימים אינו הפרמטר היחיד
"שוטף + 60" נשמע כמו נתון אחד, אבל הוא מכיל שני נתונים. השני — מאיזה רגע מתחיל המרוץ — יכול לשנות את מועד התשלום בפועל בשבועות. שלוש נקודות פתיחה נפוצות: מועד הגשת הדרישה, מועד אישורה, או מועד קבלת חשבונית תקינה. בחוזי בנייה הפער בין הראשונה לשנייה מגיע לעיתים לחודש שלם, כי אישור החשבון הוא תהליך.
מה שכדאי לבדוק בנוסח
- ממתי נמנים הימים — הגשה, אישור, או קבלת חשבונית
- האם "שוטף" מתייחס לסוף החודש הקלנדרי או למועד אחר
- מה נדרש כדי שדרישה תיחשב תקינה, ומי קובע שאינה
- האם קיים סעיף ריבית פיגורים על איחור
- האם הדין החל קובע מועד תשלום מקסימלי בסוג ההתקשרות הזה
שאלות נפוצות
מה זה שוטף + 60?
המשמעות המקובלת היא שהתשלום מבוצע 60 יום לאחר סוף החודש שבו התגבשה הדרישה. חשבון שהוגש ב-5 במרץ ישולם, לפי חישוב זה, כ-60 יום אחרי 31 במרץ. מכיוון שהחישוב מתחיל בסוף החודש, מועד ההגשה בתוך החודש משפיע פחות ממה שנראה — אבל מועד תחילת המרוץ שנקבע בחוזה משפיע מאוד.
האם אפשר לדרוש ריבית על איחור בתשלום?
אם החוזה קובע ריבית פיגורים — כן, לפי הנוסח. אם אינו קובע, קיימים הסדרים בדין לגבי ריבית והצמדה על חוב שלא שולם במועד, ובחלק מההתקשרויות גם הסדרים ספציפיים בחוק מוסר תשלומים. בפועל, סעיף ריבית מפורש בחוזה הוא הכלי היעיל יותר, גם מפני שהוא מייצר תמריץ ולא רק תרופה.